בבדיקות נכסים שונים במסגרת מינויי כמומחה מטעם בית המשפט, הנני נתקל לא אחת בליקויי בנייה אשר לא נטענו על ידי התובעים.
השאלה – האם עלי להתייחס לליקויים אלו (שלא נטענו) אם, לאו. הנני מפנה לשני פסקי דין אשר בית המשפט העליון מתווה בהן את הדרך לפעול.
בנוגע למתן הוראות למומחה קובע ביהמ"ש העליון בעניין 293/88 כי המומחה אינו יכול להתעלם מליקויים הנגלים לעיניו גם אם לא פורטו בחוות דעת מטעם התובע.
בבר"ע 1912/07 מסביר ביהמ"ש המחוזי, מפי כבוד השופט עמית, כי מקום שמדובר בליקויים חדשים שלא פורטו בחוות הדעת המקורית, יש צורך להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, ואין בקשה זו מבוססת על יסוד הוראות תקנה 136.
לבדיקות נוספות ושירותי בדק בית – לחצו כאן
בין כה ובין כה, קודם להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, אם על ידי בקשה מנומקת במתכונת הרגילה ואם על ידי תיקון על יסוד תקנה 136, על המומחה להמציא את חוות דעתו המפרטת את כל הליקויים בצורה מלאה. לאחר מכן, התובעים ישקלו עמדתם בנוגע להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה וכמובן שתינתן לנתבעות הזכות לטעון בעניין.
אני מורה למומחה להמציא את חוות הדעת בנוגע למלוא הליקויים שהועלו ואותרו על ידו. יואיל המומחה לפרט במדויק איזה ליקויים פורטו בחוות דעת המומחה מטעם התובעים ואיזה נתגלו על ידו ואינם כלולים בחוות דעת המומחה מטעם התובעים.
שאלה אחרת הינה מתן אפשרות לנתבעות לטעון בפני המומחה בנוגע לליקויים אלה, המומחה יתווה את המתכונת היעילה ביותר שתאפשר לנתבעות לטעון בצורה מסודרת בנוגע לליקויים החדשים לכאורה שאיתר.
הנני מפנה את הקורא בזאת לפסק דינו של כבוד השופט עמית בבר"ע (חיפה) 1912/07 (פורסם בנבו, ובית המשפט המציאו לצדדים), בו הפנה כבוד השופט עמית להחלטתו בבר"ע 731/06 כמפורט להלן:
"בבר"ע 731/06 הנ"ל התייחסתי גם לסוגיה של הגשת חוות דעת נוספת של בעל דין בעקבות חוות דעתו של מומחה בית המשפט. באותו עניין הבעתי דעתי כי ככלל אין להתיר הגשת חוות דעת נוספת לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, וכי הליך כזה, אם בכלל, יעשה מחוץ לגדרה של
תקנה 136.
"הגשת חוות דעת נוספת של בעלי דין בעקבות חוות דעתו של מומחה בית משפט אינה נופלת בגדרה של תקנה 136. ייתכנו מקרים חריגים, בהם יתיר בית המשפט למי מהצדדים, בעקבות חוות דעת מומחה בית משפט, להגיש תוספת לחוות דעתו, או להגיש חוות דעת נוספת.
זאת, בכפוף להגשת בקשה מתאימה של בעל הדין הנתמכת בתצהיר, ועל בית המשפט לבחון אם במחדל דיוני עסקינן ולשקלל בין האינטרס של חקר האמת מול הצורך לשמור על סדרי דין ויעילות הדיון, אולם הליך זה ייעשה מחוץ לגדרה של תקנה 136, ושיקול הדעת מסור לערכאה הדיונית.
כאמור לעיל, אנכי אינני משפטן אלא מהנדס. ראיתי חובה לעצמי להעלות את הסוגיה המשפטית כפי שמפורטת לעיל. אנכי, כמהנדס מומחה המתמנה על ידי בית המשפט, כן בודק ליקויים שלא נטענו, במידה והליקויים הינם חמורים וקשורים לבטיחות או לרטיבות ועובש.
אולם, בחוות דעתי לבית המשפט הנני מציין בפירוש כי הליקויים הנוספים לא נטענו ועל כבוד בית המשפט להחליט כיצד לפעול בגין הליקויים הנוספים. לנוחיות קורא מסמך זה הנני מצרף את ציטוט תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.
"תיקון כתבי הטענות [178] תק' תשע"ז-2017:
136. בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום".
רשם: מהנדס דובי דוד.
למידע נוסף ולהצעת מחיר, צרו קשר או חייגו: